top of page

מושגים מרכזיים בטיפול

מחשבות אוטומטיות

מודל אמ"ת:

מודל ה"אמת" משמש אותנו בתיאור אירועים ומחשבות ועוזר לנו להבין את הקשר בין מה שקרה במציאות או בדמיון ,למחשבות, הרגשות וההתנהגויות שקרו כתוצאה מכך.

ראשי התיבות מייצגים: 

א - אירוע מפעיל: זהו האירוע או המצב המעורר תגובה או רגש.

מ - מחשבות\מילים  (אמונות, כללים, ציפיות): אלו המחשבות, האמונות והפרשנויות שלך לגבי האירוע המפעיל. מחשבות אלו יכולות להיות חיוביות או שליליות, מדויקות או לא מדויקות.

ת - תוצאה (רגשית והתנהגותית): זוהי התגובה הרגשית וההתנהגותית שלך לאירוע המפעיל והפרשנות שלך לגביו. מודל ה-"אמת" עוזר לאנשים לזהות את הקשר לנהל רישום של אירועים ומחשבות ולזהות דפוסים לא מקדמים ואף בולמים של מחשבות ורגשות.

על ידי הבנה כיצד המחשבות, האמונות והעמדות שלהם משפיעות על רגשותיך והתנהגויותיך,ניתן יהיה ללמוד לאתגר ולשנות ולדייק מחשבות ואמונות שליליות אוטומטיות, מה שבהכרח יוביל לשינויים חיוביים ברגשות ובהתנהגות שלך.

מודל זה משמש לעתים קרובות כדי לעזור לאנשים עם חרדה ודיכאון, אך ניתן ליישם אותו גם במצבי בריאות נפשיים אחרים.

מחשבות אוטומטיות:

  • מחשבות נייטראליות

    • לא גורמות לעוצמה גבוהה ברגש או מושפעות מרגש מסויים

    • לא שיפוטיות

    • אובייקטיביות ומאוזנות

    • הם אינם חיוביות או שליליות מדי,

  • מחשבות שליליות

    • יש להן מקום חשוב ולא תמיד הן לא נכונות

    • מבוססות פרשנות שלילית

    • במצבים שבהן המחשבות השליליות לא מאוזנות ומבוססות על פרשנות לא נכונה לגמרי של המצב הן יכולות וגורמות לרגש לא נעים בעוצמות גבוהות ולסבל רב.

  • מחשבות אדפטיביות\מסתגלות

    • מבוססות על הבנה נכונה של מציאות

    • הן מחשבות מועילות ומקדמות

    • לוקחות בחשבון את העובדות והראיות של מצב, במקום להיות מושפעות מציפיות או אמונות לא מציאותיות

    • מאוזנות

    • גמישות - מחשבות מסתגלות מאפשרות אפשרות לנקודות מבט ופרשנויות שונות.

    
על ידי זיהוי ופיתוח מחשבות מסתגלות, אנשים יכולים ללמוד לחשוב בצורה חיובית, מציאותית ומאוזנת יותר, מה שיכול להוביל לוויסות רגשי טוב יותר, הערכה עצמית משופרת וקבלת החלטות טובה יותר.

 

רגשות שליליים

רגשות שליליים:

 

רגשות שליליים כמו פחד, כעס, עצב,חרדה, תסכול, בושה וכו' קיימים כתגובה טבעית למצבים או אירועים מסוימים. הם חלק מהחוויה האנושית ומשחקים תפקיד חשוב בהתנהלות שלנו בחיים. מטרתם לקדם אותנו לפעולה והתנהגות ובלעדיהם היינו ממש תקועים.

הבעיה מתחילה כאשר הם הופכים להיות מוגזמים או ממושכים ובעצם "מנהלים" אותנו, ובמקום להועיל הם מפריעים. זו הסיבה שחשוב ללמוד איך לנהל ולהתמודד איתם בצורה בריאה.


אציין מספר יתרונות שיש לרגשות "שליליים":
  • הישרדות: הפחד יכול לעזור להגן עלינו מפני סכנה אמיתית של ועוזר לנו לנקוט בפעולה לטובתנו.
  • פתרון בעיות: רגשות שליליים כמו כעס ותסכול יכולים לעזור לנו להניע אותנו לפעולה ולפתור בעיות.
  • אמפתיה: רגשות שליליים כמו עצב יכולים לעזור לנו להזדהות עם אחרים ולהתחבר אליהם ברמה עמוקה יותר.
  • מודעות עצמית: רגשות שליליים כגון בושה ואשמה יכולים גם לעזור לנו להיות מודעים יותר לעצמנו, על ידי הדגשת אזורים בחיינו הזקוקים לתשומת לב ולעודד אותנו להסתכל לעומק על עצמנו ועל המחשבות שלנו.
  • הסתגלות והנעה לפעולה: רגשות שליליים כגון חרדה עוזרים לנו להסתגל למצבים חדשים ולבצע שינויים בחיינו בעת הצורך.

סכמה קוגניטיבית:

סכמה קוגניטיבית היא כמו מפה מנטלית או דרך לארגן מידע במוח שלך.

תארו לעצמכם שיש לכם מיכל במוח שמכיל את כל המידע שאתם יודעים על מלכים. זה כמו קופסה קטנה שיש בה את כל הדברים השונים שאתה יודע על מלכים, כמו איך הם נראים, איך הם מתלבשים ומדברים ומה הם אוהבים. בכל פעם שאתה לומד משהו חדש על מלכים, אתה מוסיף אותו לקופסה הזו. וכאשר אתה צריך לזכור משהו על מלכים, אתה יכול להסתכל בתיבה הזו כדי למצוא את המידע. זה כמו שיש מקום מיוחד לשמור בו את הידע שלך, כך שקל למצוא אותו כשאתה צריך אותו. אבל המקום הזה הוא טיפה מוגבל אז לפעמים אתה רושם את מה שלמדת קצת בקיצור. בפעם הבאה שתפגוש מלך תרצה להשתמש בידע שכבר צברת, וזה באמת עוזר, עם זה בגלל הקיצורים לפעמים עלולה להיות אי הבנה עם  המלך שפגשת.

למשל: אם בקופסה היה כתוב ש"אם אתה מלך, חייבים להיות לך משרתים" ואתה פוגש מלך בלי משרתים נוצרת בעייה וייתכן שלא תאמין למלך שהוא מלך אמיתי. 

הסכמה הקוגניטיבית ממלאת תפקיד חיוני באופן שבו אנו לומדים, מבינים ונזכרים במידע שכן הוא עוזר לנו להבין את העולם ולבצע תחזיות לגבי אירועים עתידיים.

לכולנו יש המון סכמות קוגניטיביות שעוזרות לנו לא לפענח את כל המידע שסביבנו בכל פעם מחדש, ביחד נגלה את הסכמה הרלוונטית לעבודה ונעבוד כדי לאזן אותה.
 

הטיות קוגניטיביות ועיוותי חשיבה:

דיברנו על הסכמה הקוגניטיבית, והזכרתי שלעיתים המידע שנשמר מכיל קיצורי דרך, קיצורי הדרך האלה עוזרים לנו להבין את המציאות בצורה יעילה ונקראים - "הטיות קוגניטיביות". בהרבה מקרים לא נרגיש בהם והם ישמשו אותנו באוןפן חיובי, אבל לעיתים כשההטיות האלה פועלו נגדנו וכתוצאה מכל אנחנו חושבים מחשבות שליליות מוגזמות ולא מדויקות אנחנו מקטלגים אותם בשם "עיוותי חשיבה".

היכרות עם עיוותי החשיבה עוזרת לנו לזהות אותם במחשבות שלנו ובכך למצוא את הדרך לדייק את המחשבות ולהפוך אותן למקדמות במקום בולמות.

עיוותי חשיבה, הכל או כלום, הכללה, מסננת שלילית, ראיית עתיד, קריאת מחשבות, קפיצה למסקנות

 12 עיוותי החשיבה המרכזיים כפי שקוטלגו ע"י דר. דייויס ברנס:

  1.  הכל או כלום - רואה הכל בשחור או לבן ללא גוונים

  2. הכללה - אירוע בודד נראה כדפוס קבוע שלא ישתנה לעולם

  3. מסננת שלילית - רואה את השלילי ומתעלם מהחיובי

  4. הקטנה בערך תכונות חיוביות - מתעלם מהתכונות החיוביות שלך

  5. קפיצה למסקנות - קפיצה למסקנה חסרת בסיס

  6. קריאת מחשבות - מנחש ומניח שאנשים חושבים עליך דברים רעים

  7. ראיית העתיד - רואה שחורות. מניח שדברים יתפתחו לרעה

  8. העצמה או הקטנה - מוציא דברים מפרופורציה או מקטין בחשיבותם

  9. טיעון רגשי - מסיק מסקנות על סמך רגשות (ולא עובדות) "אני מרגיש מטומטם לכן אני מטומטם"

  10. הצהרות של מה אמור/חייב/צריך/אסור שיהיה, משתמש במלים: אסור, חייב, מוכרח, צריך, אמור...

  11. שימוש בתוויות - במקום לומר ״עשיתי טעות״ אומר ״אני דפוק אני אפס״

  12. האשמה עצמית או האשמת אחרים:

האשמה עצמית: מאשים את עצמו בדברים שלא היית אחראי להם באופן מלא.

האשמת אחרים: מאשים אחרים ומתעלם מהדרכים בהן הוא תרם לבעיה

נושאים נוספים שארחיב עליהם במידת הצורך בטיפול ואולי תרצו לשאול עליהם:

  • דפוסי חשיבה לא מועילים

  • דיבור עצמי שלילי

  • מחשבות מאתגרות

  • מסגור מחדש של מחשבות

  • ניסויים התנהגותיים

  • טיפול בחשיפה

  • מודעות

  • טכניקות הרפיה

  • ויסות רגשות

  • ניהול כעסים

  • אימון מיומנויות חברתיות

  • כישורי פתרון בעיות

  • אימון אסרטיביות

  • הערכה עצמית

  • חמלה עצמית

  • הצהרות חיוביות

  • הגדרת מטרה

  • שינוי התנהגותי

  • הפעלה התנהגותית

  • שינוי התנהגותי

  • מבנה קוגניטיבי מחדש

  • התערבות קוגניטיבית

  • עומס קוגניטיבי

  • גמישות קוגניטיבית

  • ויסות קוגניטיבי-רגשי

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי

  • מודל קוגניטיבי התנהגותי

  • הערכה קוגניטיבית התנהגותית

  • טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות

  • התערבות קוגניטיבית התנהגותית

  • טיפול בחשיפה קוגניטיבית התנהגותית

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי בטראומה

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתמכרות

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי לטיפול בכעסים

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי לדימוי עצמי נמוך

bottom of page